תמ"א 38 תכנית המתאר הארצית שיזמה ממשלת ישראל בשנת 2005 טרם מימשה את ייעודה ועל אף חשיבות הנושא מעט מאוד בניינים חוזקו על פי תכנית זו. תיקון 3 לתמ"א 38 שעבר בקריאה שלישית ואף פורסם ברשומות בחודש שעבר, מצטרף לרשימה ארוכה של תיקוני חקיקה משלימים שנעשו בעבר שעיקר מטרתם להתגבר על מכשולים, חסמים, התנגדויות דיירים וועדות, וכל זאת על מנת לקדם ולהאיץ את עסקאות התמ"א 38.
ממשלת ישראל, הוגי התכנית וכל התומכים בה מצפים שתיקון 3 לתמ"א 38 יהיה התיקון "המושיע" שיביא להאצת התכנית ולמהפכה בעסקאות הללו, אך אם נעקוב אחר ההשתלשלות ההיסטורית הקצרה מאז שתמ"א 38 פורסמה לפני כ - 7 שנים כולל כל תיקוני החקיקה המשלימים, (מילה יפה לתיקוני טלאי למשהו פגום כבר מלכתחילה) נבחין מיד שכבר מרגע לידתה של התכנית הזו, ועד היום ולדעתי גם בעתיד (אם לא ישתנה משהו מהותי עליו אעמוד בהמשך) היא לעולם לא תהיה ישימה באופן מסיבי אפילו לא באזורי שיא הביקוש כגוש דן ולא ישנו כל אותם תיקוני חקיקה משלימים כולל התיקון ה - 3 והאחרון.
אין ספק שכל צעד שנעשה בכיוון להפוך אותה ליותר ויותר ישימה הוא מבורך אבל הפתרון האמתי מסתבר לא נעוץ רק בלמצוא תיקון לכל מחסום, אלא במשהו הרבה יותר עמוק מעבר לזה.
המשהו הזה נעוץ בדפוסי אמונה וחשיבה פרימיטיביים ושליליים בשילוב הרגלי עבודה ומוסר ישנים וקלוקלים של כל המעורבים: הדיירים, בעלי קרקעות, ראשי עיריות, וועדות, יזמים, קבלנים פקידים ופקידונים.
בעיות היו. בעיות קיימות. בעיות יהיו ימשיכו ויצוצו כל הזמן.
הדיירים הם אותם דיירים (רובם לא מסתדרים בינם לבין עצמם), גם לא מאמינים ליזמים. היזמים עייפים ולא יודעים איך להתמודד עם 9, 12, 16, 40 דיירים ואף יותר, הסרבנים הם אותם סרבנים שגם החקיקה המשלימה נגדם, אמנם מסירה מחסומים אך יוצרת בעיות קשות אחרות, מתישה את היזמה הברוכה ומעכבת את הפרויקטים בחודשים רבים ואפילו שנים עד שקוברת את רובם.
הביורוקרטיה על כל מנגנוניה המערכתיים והפקידותיים ברוב העיריות, בוועדות, במחלקות ובמשרדים המיושנים והמצחינים אטומה, מסורבלת, מיושנת, פרימיטיבית עייפה ועצלה. איכות השרות ברובו הם בתת רמה ופגיעה באינטליגנציה.
וכול אלו רק ילכו ויתעצמו, ימשיכו וישתוללו, וימררו את חייהם של כל אלו התומכים ביזמה והקבלנים שכבר הצליחו לעבור את "גיהנום" הדיירים, המתווכים, קבלני החתימות החאפרים והסרבנים למיניהם.
וכך יחלפו להם עוד שנה - שנתיים ונגלה שהרבה בעצם לא קרה וצריך לחשוב על עוד תיקון ועל ועוד ועוד ועוד תיקון...
ואם בתמ"א 38 הצעירה עסקינן, אז למה שלא נדבר על פינוי בינוי - שהוא גם פרויקט להתחדשות עירונית? ותיק יותר מתמ"א 38 לפחות ב - 15 שנה ובמקרים מסוימים אין עוררין שאף עדיף עליה.
מתחם של פינוי בינוי הוא שכונה או מרקם עירוני, שבו מספר מועט של בניינים עלובים ומוזנחים שנבנו בשנות החמישים על שטחי קרקע עצומים בזבזניים, ללא תכנון אורבני מתקדם וללא תשתיות מפותחות.
במתחמים אלו גרים עשרות משפחות בבניינים מטים ליפול, בתנאי מגורים של תת רמה, בדירות קטנות וצפופות, 3, 4 ילדים בחדר, אין קרבה לתשתיות רווחה, לתעסוקה חינוכית ופדגוגית בשעות הפנאי והמתחם כולו משמש קרקע פורייה לגדל דור של ילדים ובני נוער עם פוטנציאל פשיעה וסמים.
לשכונה כזו נכנס יזם, בונה למדינה שכונה חדשה מודרנית ויפה ולא מבקש גרוש. לא מבעלי הקרקע, לא מהעירייה ולא מהמדינה.
רק דבר אחד הוא מבקש: אל תפריעו ואז תראו מה כולם ירוויחו:
הדיירים בעלי הקרקע
הדיירים ירוויחו דירה חדשה בשטח גדול פי 2+ מרפסת שמש, חניה בטאבו ומחסן ובשווי כלכלי עד פי 3 ! מגובה דירתם הקיימת היום. ישנו את אורחות החיים שלהם, ישפרו את תרבותם ואת הרגלי ההתנהגות שלהם באופן טבעי ואינטגרטיבי. הם יחיו ברמת חיים גבוהה ומתקדמת, יגור עם דיירים חדשים כעו"ד, הייטקים, רופאים ובעלי מקצועות חופשיים, ילדיהם יסתובבו בסביבה חינוכית בריאה בתקווה לעתיד טוב יותר שלעולם הם לא יכלו לדמיין לעצמם או להרשות לילדיהם.
העיר או הרשות המקומית
הרשות המקומית תרוויח את שיקומם החברתי והחינוכי של שכבות רחבות ונחשלות באוכלוסייה, אינטגרציה במערכות החינוך והרווחה התחדשות עירונית, הבאת אוכלוסייה גבוהה ואיכותית, מרחבים מוגנים (ממדי"ם) חינם לתושביה ופתרונות נגד רעידות אדמה והזדמנות בלתי חוזרת לנצל את היקפי הבנייה המשוועות לקרקע באזורי הביקוש ולשלבם בבניה ירוקה תוך תכנון קפדני ומודרני ועוד ועוד.
המדינה
תרוויח מקומות תעסוקה ופרנסה לעשרות בעלי מקצוע ומאות משפחות, תילחם באבטלה ביעילות, תרוויח צמיחה כלכלית, תחסוך מיליארדים בהוצאות ובהתעסקות עם הפשע על כל היבטיו: שיטור, כליאה, רווחה, שיקום, חינוך ותפנה משאבים יקרים לפרויקטים לאומיים חשובים אחרים.
וכול זה - מדגיש בפעם השלישית - לא יעלה לא לדיירים בעלי הקרקע, לא לרשויות ולא לאוצר המדינה אף אגורה שחוקה אחת !
בקיצור, כולם ירוויחו וזה לא יעלה שקל לאף אחד, ואין אבסורד גדול יותר מזה שבישראל 2010 קיים רק פרויקט אחד שהסתיים.
הסיבה האמיתית למצב הזה שבו מדינת ישראל נמצאת היום בשנת 2012 נעוץ בעיקר בקטנות אמונה, בחוסר אמונה וחזון של כל המעורבים בנושא: רוב הדיירים ובעלי הקרקעות, ראשי העיריות בעלי התפקידים הבכירים והפקידות העצלה וחסרת המעוף.
אלה לא יכולים להשלים ולקבל רפורמות רדיקליות ומהפכניות לטובת כל אזרחי המדינה הזו ללא שיערבו בה שיקולים פוליטיים וחברתיים אנוכיים כהבדל מין, עדה, מצב סוציוכלכלי וכד'.
עולם העסקים, היזמות והכלכלה החדשה אינו יכול לסבול עוד אבסורד יותר גדול מזה שבא מאותם גורמים ולא תעזור פה שום חקיקה ותיקונים משלימים.
צריך פעם אחת לעשות משהו נכון כמו שצריך כבר מההתחלה.
להקים מנהלת או גוף מצומצם ויעיל עם סמכויות חזקות המורכב אך ורק מאנשי מקצוע עם נחישות, חזון ומעוף, נטולי שיקולים אנוכיים שלא מן העניין שמוכנים להיות מחויבים לאתגרים החברתיים והלאומיים של מדינת ישראל וללא פשרות!
בראש הגוף הזה לא יעמידו את ראשי העיריות ואת פקידיהם בעלי החשיבה הקטגורית הצרה והפוליטית, המשרתת רק את המקורבים להם, לדעתם ולמעמדם הכלכלי החברתי והפוליטי. בראש המנהלת יעמדו קודם כל אנשי חזון ומעוף בעלי אוריינטציה חברתית, סוציולוגית ופסיכולוגית רחבה וראיית עולם חובקת ומאזנת בין כל שכבות האוכלוסייה.
תחתם יעמדו ויעבדו לשירותם כל שאר אנשי המקצוע כמהנדסי עיר, אדריכלי עיר ראשי עיריות ופקידות חרוצה עם מוסר עבודה גבוה וחשיבה מפותחת שתחליף את הפקידות העצלה והעייפה העובדת היום תחת הרגלי עבודה פרזיטיים ודעות קדומות.
תפקידו של הגוף הזה יהיה בראש ובראשונה לבצע מהפכה תודעתית שכולם אזרחי מדינה שווים, לכולם הזדמנות שווה לגור ולחיות בכבוד, ליהנות משירותי חינוך, רווחה, ספורט, אמנות מוסיקה ופנאי, לאזן בין תכניות מתאר ארציות לתכניות מתאר עירוניות, ובין האינטרסים הקניינים הצרים לבין האינטרסים הציבוריים והמשותפים.
בשלב הבא או במקביל תחליף המנהלת את כל המנגנונים הביורוקרטיים שיודעים לעשות רק דבר אחד טוב וזה לחבל בתהליך, להכניס ספקות שזה קשה ובלתי אפשרי ולעכב כל יזמה ברוכה, יצירתיות וכל דבר טוב במדינה שלנו.
רק אז, אולי נתחיל לראות שינויים אמיתיים ופורצי דרך בתחום ההתחדשות העירונית ובכלל.
נכון שהתהליך הזה לא פשוט, דורש השקעה, התמדה ומחויבות. תהליכים צריכים קודם להיטמע, אח"כ להבשיל ואז הפירות שנקבל יהיו הרבה יותר טובות, יותר מהירות ובעיקר יישארו לאורך זמן.
אבל למי יש זמן והרי כולנו ממהרים. כולנו רוצים תוצאות טובות יותר, מוצלחות יותר וכמה שיותר מהר ואם אפשר גם בלי השקעה בכלל.
